ENGLISH
דף הבית
|
אודות
|
הקליניקה
|
שאלות ותשובות
|
מאמרים
|
צור קשר

logo

תחומי התמחות
אפילפסיה
הפרעת קשב וריכוז
כאבי ראש
טיקים
איחור התפתחותי
נוירולוגיה כללית
צור קשר
שם:
מס' טלפון:
כתובת דוא''ל:
תוכן ההודעה:
אפילפסיה בילדים

 

אפילפסיה בילדים
 
אפילפסיה מהווה בעיה נוירולוגית שכיחה בילדים ובמבוגרים. כ- 1% מכלל האוכלוסייה לוקה במחלה, המתבטאת בפרכוסים חוזרים. למרות המתח, הפחד והדרמה הנובעת מהתקפים אלה, מדובר במחלה שבמקרים רבים ניתן לשלוט בפרכוסים ולנהל אורח חיים רגיל. כמו כן, במקרים לא מעטים, במיוחד בילדים המחלה חולפת עם הזמן.
 
ההגדרה של אפילפסיה:
ראשית כול, אפילפסיה אינה מחלה אחת. היא התוצאה הסופית של הרבה גורמים אשר מובילים להיווצרות הפרכוסים. כדי להמחיש את הנקודה הזו, ניתן להשוות עם מצבי חום גבוה: עליית חום הגוף עשויה לנבוע מהרבה סיבות ואינה משקפת מחלה אחת בלבד. לכן, מכיוון שקיימים הרבה גורמים למחלת האפילפסיה, כך ביטוייה, התגובה לטיפול התרופתי, נוכחותם או היעדרותם של סימפטומים נוירולוגיים נוספים והסיכויים להחלים מהמחלה משתנים בין ילד לילד.
 
ההגדרה של אפילפסיה מתבססת על קיומם של פרכוסים חוזרים. כידוע, תאי המוח פועלים בסביבה בה ישנה פעילות חשמלית. המסרים וההולכות בין תאי המוח נעשים, בין היתר, באמצאות הולכה חשמלית. למוח מנגנוני בקרה אשר מבטיחים הולכה חשמלית מבוקרת בין האזורים השונים, במהירויות בזק. הפרכוסים מתרחשים במיוחד בשתי נסיבות:
  1. אזור מסוים במוח מגביר את הפעילות החשמלית כתוצאה מפגיעה ברקמת המוח (דלקות, חבלה, גידולים ועוד) או מפגיעה בתפקוד התאים בו באזור, ללא פגיעה ברקמה (סיבות גנטיות, מחלות של חילוף חומרים ועוד).
  2. מנגנון הבקרה נפגע ואינו מסוגל למנוע את התפשטות הפעילות החשמלית המופרזת לאזורים אחרים של המוח. גם כאן, הסיבות מגוונות ודומות לאלה שהוזכרו קודם לכן.
 
האם הפרכוסים מסוכנים?
מכיוון שהמוח שולט בכל הגוף, הביטוי של פעילות חשמלית מופרזת, אפילו אם היא מוקדית, עלולה להיות דרמאתית מאד: קפיצות או כיווצים של הגפיים, עיניים, פה, קושי פתאומי בדיבור, ניתוק מהסיבה ועוד. כאשר הפעילות החשמלית המופרזת מתפשטת לכל המוח, ישנו איבוד הכרה והפרכוס הופך לכללי ודרמאתי במיוחד ("גראנד מאל").
 
למרות הביטוי החיצוני הכול כך מפחיד, רוב הפרכוסים אינם מסוכנים ונפסקים באופן ספונטאני אחרי זמן קצר, בד"כ 1 – 2 דקות (מיותר לציין כי עבור הורה הצופה בילדו מפרכס, ההתקף נראה נצחי). במהלך הפרכוס, המוח מצליח לקבל זרימת דם וחמצן, והילד חוזר לעצמו אחרי זמן דקות ספורות עד 30 – 60 דקות.
 
פרכוסים עלולים להוות סכנה בשני מצבים:
  1. כאשר ההתקף מתרחש בנסיבות העלולות לסכן את הילד. לדוגמה, בתוך בריכה או אמבטיה, בטיפוס על עץ, וכו'. אז, עצם העובדה שהילד מאבד את הכרתו עלולה לגרום לאסון ללא קשר לפרכוס. אין זה אומר שלילדים עם אפילפסיה אסור להיכנס לבריכה – השגחת מציל טובה עבורם כמו שיא טובה עבור כל אחד אחר.
  2. לעתים רחוקות, פרכוסים עלולים להימשך דקות ארוכות ואף שעות. במצבים אלה, לאחר 45 דקות או יותר, עלול להיגרם נזק מוחי. פנייה מיידית לחדר המיון במקרים אלה הינה הכרחית.
 
מהם הגורמים לאפילפסיה בילדים?
כאמור, אפילפסיה הינה התוצאה הסופית של הרבה גורמים. עם זאת, במיוחד בילדים, בחלק לא קטן מהלידים המחולה עשויה לחלוף בעצמה:
  1. גורמים גנטיים: בשנים האחרונות הולכים ומתגלים גנים הגורמים לאפילפסיה. ברוב המקרים, מדובר על ילדים בריאים ובעלי יכולת שכלית תקינה, אשר "יום אחד" במהלך ילדותם חלים פתאום במחלה. דוגמה קלאסית הינה הניתוקים ("פטי מאל") אשר נוטים לחלוף כעבור שנים מעטות. ישנם גם סוגים אחרים של אפילפסיה גנטית בהם הביטוי הינו כיווצים, קפיצות או תנועות. לצערנו, ישנם גם גורמים גנטיים נדירים אשר מובילים לאפילפסיה קשה, בלתי ניתנת לשליטה ומלוות לעתים קרובות בפגיעה שכלית.
הסיבות הגנטיות גורמות כמעט אך ורק למקרי אפילפסיה בילדים. בקרב המבוגרים, המחלה הינה כמעט תמיד משנית לנזק או פגיעה מוחית ואינה חולפת.
  1. נזק או פגיעה מוחית: כל פגיעה משמעותית במוח עלולה לגרום לאפילפסיה. בילדים, גורמים שכיחים הינם זיהומים כגון דלקת קרום המוח חיידקית, חבלות ראש, פגיעה עקב חוסר הספקת דם או חמצן (טביעה, שבץ מוחי), מומים מולדים ומחלות של חילוף חומרים.
 
האם התרחשות של פרכוס פרושה בהיכרך אפילפסיה?
בהחלט לא. ישנם הרבה מצבים בהם עלול להתרחש פרכוס מבלי שלילד יש אפילפסיה. הדוגמה הכי נפוצה הינה פרכוסי חום אשר מתרחשים בקרב תינוקות וברוב המכריע של המקרים חולפים ללא התפתחות של המחלה. בנוסף, לעתים קרובות מתרחשים פרכוסים בעת כל פגיעה זמנית במוח כגון חבלה, אי איזון מלחים (רמת סוכר או סידן נמוכה בדם) ואפילו במהלך זיהומים מוחיים אקוטיים, מבלי שמתפתחת אפילפסיה.
 
כאמור, בשביל האבחנה של אפילפסיה דרושים פרכוסים חוזרים אשר מתרחשים ללא גורם מיידי (ללא חום וכו').
 
איך מאבחנים את המחלה?
האבחנה נעשית על ידי רופא מומחה בתחום, לרבות נוירולוג, אשר שומע את תיאור ההתקפים, בודק את הילד ומבצע לפי הצורך בדיקות עזר כגון אי אי ג'י (EEG) ו- MRI. לא תמיד ניתן לקבוע סופית שהמחלה קיימת או לחילופין לשלול אותה לסף על סמך ההתקף הראשון. לעתים, דרוש מעקב רפואי ואפילו חזרה על חלק מהבדיקות על מנת לאשר או לשלול את המחלה.
 
האם ניתן לטפל במחלה?
לשמחתנו, קיים טיפול תרופתי יעיל ובטוח אשר גורם לשליטה מוחלטת או סבירה בפרכוסים אצל כ- 75% מהמקרים. אולם, טיפול זה אינו משפיע על ההתרפאות מהמחלה במקרים בהם ישנה נטייה של המחלה לחלוף העצמה. במלים אחרות, ההחלטה לגבי מתן טיפול אינה לוקחת בחשבון את האפשרות שהתרופה תגרום להחלמה מהמחלה, אלא רק לאיכות חיים טובה יותר (ללא פרכוסים) עד שהמחלה תחלוף (במקרים בהם זה צפוי) או שמא במשך שנים רבות ולעתים במשל כל חיי החולה.
 
ב 25% בנוסף, ניתן לעזור לחלק ניכר מהם באמצעות טיפולים אחרים, הכוללים דיאטה מיוחדת, ניתוחים מוחיים  (במקרים בהם ישנו מום מוחי שניתן לכרות) ובאמצעות קוצב מיוחד אשר משתילים בצוואר החולה.
 
למרות כל האפשרויות הטיפוליות הקיימות, עדיין לצערנו ישנם מקרים בהם המחלה קשה מאד ולא ניתנת לשליטה. מדובר על מיעוט המקרים של אפילפסיה בילדים.
 
לסיכום:
אפילפסיה הינה מחלה יחסית שכיחה בילדים ובמבוגרים כאחד. הגורמים למחלה רבים ומגוונים וכך התגובה לטיפול התרופתי, הצורך בו והסיכויים שהמחלה תחלוף לבד משתנים בין מקרה למקרה. לשמחתנו, אצל מספר משמעותי של ילדים המחלה מגיבה היטב לטיפול ואף חולפת בעצמה. כיום, ניתן להציע מגוון שיטות טיפוליות אשר מסייעות לחלק ניכר של החולים לנהל אורח חיים נורמאלי.
 
 
 
 
פרופ' נתן ווטמברג,
נוירולוג ילדים ומומחה לאפילפסיה
מנהל המכון להתפתחות הילד
והיחידה לנוירולוגיה ילדים,
ביה"ח מאיר